מחיקת רישום פלילי 

רישום פלילי מוכר בציבור כמעין "כתם" הנותר לאדם, שנתפס בביצוע מעשה פלילי. עצם הרישום הפלילי יכול, לא אחת, גם להגביל אדם במהלך חייו במספר תחומים, אם כי כיום, בשונה מעבר, ההגבלות, בעיקר בתחום התעסוקה, פחתו, עקב חקיקה שאינה מאפשרת את חשיפת הרישום לכל גוף. על הרישום הפלילי, ההגבלה התעסוקתית בעקבותיו ועל דרך מחיקתו, נדון במאמר שלפניכם/ן. עם זאת, נעיר כי מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין פלילי.

הרישום הפלילי:

הרישום הפלילי הינו גיליון אישי של אדם, המפרט את כלל העבירות הפליליות שאותן עבר אדם בחייו, וכן הורשע בהן. עוד מפרט הרישום הפלילי, צווי אשפוז פליליים שניתנו נגד אדם, ואת העונשים שהוטלו עליו במסגרת הליכים פליליים.

ביצוע הרישום האמור, מתואר בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א–1981 (להלן: "החוק"). חוק זה מגדיר את חובת הרישום, דרכי הניהול ומי מהגופים רשאים להיחשף למרשם. החוק מונה ארבעה חלקים עיקריים והם: המרשם הפלילי לעניין רישום וניהול, מסירת המידע לגופים מסוימים, הגבלת המידע הנמסר בהתאם לגילו של האדם ותקופת ההתיישנות, ותוצאותיהן של מחיקת הרישום לאחר תקופת ההתיישנות.

הרישום הפלילי (או המרשם בפלילי, בשמו בחוק) יכלול את הפרטים הבאים, כאמור בסעיף 2 לחוק: (1) הרשעות וענשים של בית משפט או בית דין בפלילים (להלן – בית משפט) בשל פשעים ועוונות (להלן – עבירות); (2) צווי מבחן, צווים בדבר התחייבות להימנע מעבירה – למעט צווים נגד מתלונן – וצווי שירות לתועלת הציבור, אף אם ניתנו ללא הרשעה, והכל עקב עבירה; (3) קביעת בית משפט באישום בעבירה כי הנאשם אינו מסוגל לעמוד בדין או אינו בר–עונשין מחמת היותו חולה נפש או לקוי בכשרו השכלי; (4) קביעה לפי סעיף 24 וצו לפי סעיף 26 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א–1971; (6) שינוי שנעשה בפרט רישום מכוח חנינה או מכוח סמכות אחרת על פי דין; (7) החלטת נשיא המדינה לפי סעיף 18".

מקבילו של הרישום הפלילי, עמו בדרך כלל חל בלבול בציבור, הינו הרישום המשטרתי. הרישום המשטרתי מכיל בתוכו את תוכנו של הרישום הפלילי. כמו כן, הוא יכלול חשדות פליליות כנגד אדם, כאשר תיק מסוג זה נסגר בשל העדר עניין לציבור או מחסור בראיות. המרשם המשטרתי ישמש את גוף האכיפה, המשטרה, במסוף המשטרתי.

הגבלת יכולת התעסוקתית – האומנם?

הרישום הפלילי לכאורה משפיע על האדם ה"מחזיק" בו, בעיקר בתחום התעסוקה. מקומות עבודה לעיתים מחייבים הגשת רישום פלילי, כדי לבדוק את אמינותו של האדם. כמו כן, ישנם מקצועות שרישום פלילי יוכל לגרום למניעת עיסוק בהם.

עם זאת, חשוב לדעת כי מבחינה חוקית, לא ניתן לפנות ישירות למשטרה, לשם קבלת מידע על המרשם הפלילי כלפי אדם, הואיל וזכות העיון ברישום פלילי מוגבלת לגופים ספציפיים, כאמור בסעיף 5 לחוק: "המשטרה תמסור מידע מן המרשם לרשויות ולבעלי תפקידים המפורטים בתוספת הראשונה". בתוספת הראשונה המצוינת, מופיעים בעיקר גופים ביטחוניים. גופים המבקשים הצגת רישום פלילי בקבלה אליהם, מבלי שאלו מנויים כגופים ביטחוניים מותרים, עוברים על עבירה חמורה וחשופים לענישה על כך, זאת בהתאם לסעיף 22 לחוק: "מי שהשיג או דרש מן המרשם, במישרין או בעקיפין, מידע שאינו זכאי לקבלו, דינו – מאסר שנה; בסעיף זה, "מידע" – רישומים אחרים כאמור בסעיף 1(ג) ופרטי רישום כאמור בסעיף 2".

חשוב לציין כי אותם גופים המותרים לחשיפה של רישום פלילי, יוכלו לבקש את הרישום בעצמם מהמשטרה, ללא צורך בבקשה מהמועמד.

מחיקת הרישום הפלילי:

כאמור, הרישום הפלילי מלווה את האדם לאורך תקופה מסוימת ומהווה כתם, גם לאחריה. ישנן שתי אפשרויות מותרות בחוק למחיקת הרישום הפלילי: האחת, מחיקה אוטומטית בחלוף השנים. האפשרות השנייה, היא בהגשת בקשה בהתאם לסעיף 18 לחוק, לפיה קיימת סמכות למחיקת הרישום, אשר שמורה רק לנשיא המדינה, אשר רשאי להעניק חנינה. עם זאת, השימוש בסמכות זאת, תלוי בנסיבות חייו של האדם, התנהגותו, עבר פלילי וכדומה.

סיכום:

הרישום הפלילי יכול להשפיע על תחומים מסוימים בחייו של אדם, כגון תעסוקה, אך לא רק. נער אשר מתלווה לו רישום פלילי, עתידו הצבאי לוט בערפל. תפקידים מסוימים יהיו חסומים לו ואף גיוסו לצה"ל יישקל, במקרים מסוימים. בעת הצורך וכאשר קיימת הגבלה כגון אלו שציינו, בשל הרישום הפלילי, מומלץ להיוועץ עם עורך דין פלילי. האחרון יוכל להמליץ, בהתאם לנסיבות, האם כדאי להגיש בקשה למחיקת הרישום הפלילי, או להמתין למחיקתו האוטומטית, לאחר תקופת ההתיישנות.